כאשר העם בחר להפנות עורף לה', וַיַּעַזְבוּ את עבודת בית המקדש ושקעו בעבודה זרה. הם החלו לעבוד את הָאֲשֵׁרִים, שהם עצים שיועדו לפולחן, וְאֶת־הָעֲצַבִּים, מונח המשמש ככינוי גנאי לפסלים. הידרדרות זו נבעה מהחלטת העם להפוך את המלך עצמו לאלוהות, ליצור פסלים בדמות דיוקנו ולנטוע עצי אשרה לשמו. בעקבות מעשים אלו התעורר קֶצֶף, כעס אלוהי על יהודה וירושלים, בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. אף על פי שהעם סגד למלך ולא לאל נוכרי מוכר, המעשה נחשב לעבודה זרה לכל דבר ועניין, והוא שעורר את החרון האלוהי.
דברי הימים ב, פרק כ״ד, פסוק י״ח
וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־בֵּ֤ית יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֽוֹתֵיהֶ֔ם וַיַּעַבְד֥וּ אֶת־הָאֲשֵׁרִ֖ים וְאֶת־הָעֲצַבִּ֑ים וַֽיְהִי־קֶ֗צֶף עַל־יְהוּדָה֙ וִיר֣וּשָׁלַ֔͏ִם בְּאַשְׁמָתָ֖ם זֹֽאת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.