דברי הימים ב, פרק כ״ד, פסוק כ״ב

II Chronicles 24:22Sefaria

וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ {פ}

כפיות הטובה של יואש מגיעה לשיאה כשהוא מוציא להורג את זכריה הנביא, ומתעלם מאותו הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ כשחילץ אותו ממוות בטוח והמליך אותו על ישראל. במקום לשמוע לתוכחת הנביא, יואש משלם רעה תחת טובה ורוצח את בנו של מצילו. ברגעיו האחרונים זכריה אינו שותק, וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ. בכך הוא מוסר את הדין לשמיים וקורא לה' לנקום את דמו שנשפך על לא עוול בכפו רק משום שמילא את שליחותו, קריאה שהתממשה כאשר הרוצחים נענשו ודמו נדרש כעבור שנה בלבד.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.