דברי הימים ב, פרק כ״ד, פסוק כ״ב

II Chronicles 24:22Sefaria

וְלֹא־זָכַ֞ר יוֹאָ֣שׁ הַמֶּ֗לֶךְ הַחֶ֙סֶד֙ אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוֹיָדָ֤ע אָבִיו֙ עִמּ֔וֹ וַֽיַּהֲרֹ֖ג אֶת־בְּנ֑וֹ וּכְמוֹת֣וֹ אָמַ֔ר יֵ֥רֶא יְהֹוָ֖ה וְיִדְרֹֽשׁ׃ {פ}

תארו לעצמכם שמישהו הציל את החיים שלכם ודאג לכם לכל מה שאתם צריכים. האם הייתם מעלים בדעתכם לפגוע בו או במשפחה שלו? המלך יואש עשה בדיוק את הדבר העצוב הזה. הוא ציווה להרוג את הנביא זכריה, שהיה הבן של יהוידע. במקום לזכור את הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ, כלומר את העובדה שיהוידע חילץ בעבר את יואש ממוות בטוח ואפילו דאג להמליך אותו למלך על ישראל, יואש בחר להחזיר רעה תחת טובה. הוא לא רק בגד באנשים שעזרו לו כל כך, אלא גם התעלם מהחובה החשובה להקשיב לדברי הנביא, גם כשהנביא אומר דברים שקשה ולא נעים לשמוע.


ברגעיו האחרונים, זכריה לא שתק. וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ, כלומר, ממש לפני מותו הוא ביקש למסור את המשפט לשמיים. זכריה הכריז שמכיוון שהוא נהרג בלי שעשה שום פשע, וכל מה שעשה היה למלא את השליחות של ה', הוא סומך על ה' שיראה את המעשה ויעניש את האשמים. התפילה הזו לצדק התקיימה מהר מאוד, וכבר אחרי שנה אחת בלבד, ה' דאג שהאנשים שעשו את המעשה הרע הזה יקבלו את עונשם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.