פרטים משפחתיים הנראים טכניים במבט ראשון, טומנים בחובם לעיתים רמזים להמשך העלילה ואף מעוררים פולמוסים הלכתיים מרכזיים.
האזכור וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת אינו מופיע כפרט מידע שולי, אלא נועד להכין את הקרקע להמשך הסיפור. בהמשך הספר יסופר כיצד המלך יואש כפוי הטובה הורג את בניו של יהוידע, ולכן הכתוב מקדים ומודיע שאכן היו ליהוידע בנים [רש"י, ביאור שטיינזלץ].
סביב המילים וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם, מתעוררת מחלוקת פרשנית והלכתית הנוגעת לשאלה מי נשא את הנשים, שכן יהוידע שימש ככהן גדול. לפי ההבנה הפשוטה, יהוידע עצמו הוא שנשא את הנשים. קריאה זו מעוררת דיון הלכתי, שכן הרמב"ם פוסק שלכהן גדול אסור לשאת שתי נשים, ואילו הראב"ד חולק עליו ומתיר זאת בהסתמך על פסוק זה בדיוק [חומת אנך]. כדי ליישב את הקושי להבנת הרמב"ם, יש המסבירים שיהוידע לא נשא את שתי הנשים במקביל, אלא בזו אחר זו. לפי פירוש זה, הכתוב מדגיש את כוחו המיוחד של יהוידע, שאף על פי שהיה מבוגר מאוד בן תשעים שנה, הוא נשא נערות בתולות כפי שנדרש מכהן גדול. נשים אלו מתו בחייו, ובכל זאת הוא זכה להוליד בנים ולהוכיח שצדיקים ממשיכים לשאת פרי גם בזקנתם [מלבי"ם].
מנגד, יש המציעים פתרון שונה לחלוטין לקושי ההלכתי, וטוענים כי יהוידע כלל לא נשא את הנשים לעצמו, אלא בחר והשיא אותן למלך יואש. אף שיש הדוחים פירוש זה בטענה שמלך רשאי לשאת שמונה עשרה נשים ואין סיבה להגבילו לשתיים, וכן שהכתוב משתמש במילה "וישא" במקום במילה "וישיא", יש המסבירים כי פירוש זה נועד להדגיש את צדקותו של יואש בתחילת דרכו. לפי גישה זו, יואש לא רצה לפעול על דעת עצמו בענייני נישואיו, אלא סמך לחלוטין על יהוידע הכהן שיבחר עבורו שתי נשים צדקניות וראויות כהלכתן [חומת אנך].