לאחר תקופה ארוכה של הזנחה שבה לא ניתן יחס מיוחד לבית המקדש, החל מימי עתליהו, דרך תקופת אחזיהו ואולי אף בימי יהורם, התעורר הצורך בשיקומו [ביאור שטיינזלץ]. המילים וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן מציינות את התקופה שבה יואש כבר בגר, ואז הָיָה עִם־לֵב יוֹאָשׁ, כלומר הוא רצה וגמר בדעתו, לְחַדֵּשׁ את המקדש [ביאור שטיינזלץ].
השאיפה לְחַדֵּשׁ את הבית משמעותה לתקן ולבנות אותו מחדש [מצודת דוד]. פעולה זו שונה מבדק הבית הרגיל המוזכר במקבילה בספר מלכים. בעוד ששם מסופר על ניסיון להטיל על הכהנים לבצע תיקונים שוטפים מתוך כספי הנדרים והנדבות הרגילים, כאן מדובר ביוזמה רחבה ושאפתנית בהרבה. מטרתו של יואש הייתה להעמיד את בית ה' ביופיו המקורי, כפי שהיה בעת שנבנה לראשונה, ולשם השגת יעד זה תרומות ונדבות שגרתיות לא היו מספיקות [מלבי"ם].