כאשר וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה את זכריה, הוא התעטף בנבואה והפך לשליחו הישיר של ה'. הוא נעמד מֵעַל לָעָם במקום פיזי גבוה במקדש כדי להשמיע את קולו, מתוך ביטחון שנבע ממעמדו העליון ככוהן ונביא, מעמד שנועד גם להדגיש את חומרת הטרגדיה שבהריגתו העתידית. בתוכחתו הוא מזהיר את הציבור ושואל לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים על מצוות ה', תוך הבהרה שאם הם מצפים לתועלת מדרך החטא הרי שוְלֹא תַצְלִיחוּ. לבסוף הוא מציב בפניהם משוואה ישירה: כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה', וכתוצאה מכך הוא יעזוב אתכם.
דברי הימים ב, פרק כ״ד, פסוק כ׳
וְר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים לָֽבְשָׁה֙ אֶת־זְכַרְיָה֙ בֶּן־יְהוֹיָדָ֣ע הַכֹּהֵ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד מֵעַ֣ל לָעָ֑ם וַיֹּ֨אמֶר לָהֶ֜ם כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר הָאֱלֹהִ֗ים לָמָה֩ אַתֶּ֨ם עֹבְרִ֜ים אֶת־מִצְוֺ֤ת יְהֹוָה֙ וְלֹ֣א תַצְלִ֔יחוּ כִּֽי־עֲזַבְתֶּ֥ם אֶת־יְהֹוָ֖ה וַיַּעֲזֹ֥ב אֶתְכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.