תחשבו על רגע שבו אדם חשוב נעמד מול המון אנשים, והשקט משתלט על המקום כי כולם מחכים לשמוע את דבריו. זה בדיוק מה שקרה לזכריה. באותו רגע מיוחד, וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה את זכריה. הכוונה היא לא לבגד רגיל שאנחנו לובשים, אלא לכך שהוא ממש התעטף ברוח של נבואה והפך להיות השליח הישיר של ה'.
כדי שכולם יוכלו לשמוע אותו היטב, הוא נעמד מֵעַל לָעָם. הוא פשוט עמד במקום גבוה בתוך בית המקדש כדי שקולו יגיע לכל הקהל. זכריה הרגיש בטוח מאוד לעמוד מולם, משום שהוא היה מנהיג חשוב, כוהן ונביא. הנבואה שלו לא נועדה סתם להעניש, אלא להזהיר את העם ולעורר אותם לתקן את ההתנהגות שלהם.
הוא פנה אליהם ושאל: לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים את מצוות ה'? לאיזו מטרה אתם עושים זאת? אם אתם חושבים שההתנהגות הרעה תביא לכם תועלת כלשהי, דעו לכם שזה לא יעזור וְלֹא תַצְלִיחוּ. זכריה הציג בפניהם כלל פשוט וישיר: כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת ה' ובחרתם להתרחק מהדרך הטובה, התוצאה הטבעית תהיה שגם הוא יעזוב אתכם.