דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק כ״ג

תארו לעצמכם שאתם נמצאים באמצע המולה גדולה, ופתאום אתם נפגעים וזקוקים לעזרה דחופה. זה בדיוק מה שקרה למלך יאשיהו בזמן מלחמה. במהלך הקרב, קלעי האויב כיוונו את הקשתות שלהם וירו חצים לעבר המלך, וזה מה שמתארות המילים וַיֹּרוּ הַיֹּרִים. המלך נפגע, ומיד פנה אל העבדים שלו וביקש מהם הַעֲבִירוּנִי. בבקשה הזו הוא התכוון לשני דברים חשובים: קודם כל, הוא היה צריך שיוציאו אותו מהר מתוך שדה הקרב המסוכן. בנוסף, הוא ביקש שיעבירו אותו מהמרכבה שבה הוא נסע באותו זמן, כי בגלל הפגיעה היה לו קשה מאוד להמשיך לרכוב עליה. המלך הסביר לעבדים למה הוא זקוק לעזרה ואמר כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד, כלומר הוא הרגיש שהוא נפצע קשה ונעשה חלש וחולה בגלל הפגיעה, ולכן הוא חייב להתרחק משם כדי לנוח ולהחלים.