תארו לעצמכם שהייתם רוצים לזכור אדם אהוב וחשוב כל כך, עד שהייתם קובעים חוק כדי שאף אחד לא ישכח אותו לעולם. כשמלך יהודה הטוב, יאשיהו, הלך לעולמו פתאום באמצע חייו, העם כולו היה עצוב מאוד והנביא ירמיהו הנהיג את האבל של כולם. כשקוראים על השרים ועל השרות, אפשר לחשוב בטעות שמדובר בשמחה. אבל כאן הכוונה היא למשוררים ומשוררות מקצועיים ששרו שירי עצב. מסתבר שגם בכי וקינה יכולים להיות סוג של שירה, כי מרימים בהם את הקול ומשתמשים במנגינה מיוחדת. העצב על מות המלך היה כל כך עמוק, עד שהחליטו לקבוע מנהג היסטורי שנקרא ויתנום לחק. המשמעות היא שנקבע חוק קבוע בישראל לדורות: בכל פעם שתקרה חס וחלילה צרה לעם ישראל והם יצטרכו לבכות ולחבר בקינותיהם שירי עצב על מה שקרה, הם תמיד יזכירו בתוך השיר גם את הצער הגדול על מות המלך יאשיהו. את שירי הבכי האלה אפשר למצוא כתובים על הקינות, שזה בעצם הספר שאנחנו מכירים היום בתור מגילת איכה, ושם נמצא גם ההספד האישי שכתב ירמיהו למלך.
דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק כ״ה
וַיְקוֹנֵ֣ן יִרְמְיָ֘הוּ֮ עַל־יֹאשִׁיָּ֒הוּ֒ וַיֹּאמְר֣וּ כׇֽל־הַשָּׁרִ֣ים ׀ וְ֠הַשָּׁר֠וֹת בְּקִינ֨וֹתֵיהֶ֤ם עַל־יֹאשִׁיָּ֙הוּ֙ עַד־הַיּ֔וֹם וַיִּתְּנ֥וּם לְחֹ֖ק עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהִנָּ֥ם כְּתוּבִ֖ים עַל־הַקִּינֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.