(וכונניהו) [וְ֠כׇֽנַנְיָ֠הוּ] וּשְׁמַעְיָ֨הוּ וּנְתַנְאֵ֜ל אֶחָ֗יו וַחֲשַׁבְיָ֧הוּ וִיעִיאֵ֛ל וְיוֹזָבָ֖ד שָׂרֵ֣י הַלְוִיִּ֑ם הֵרִ֨ימוּ לַלְוִיִּ֤ם לַפְּסָחִים֙ חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וּבָקָ֖ר חֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
שרי הלויים מתגייסים ומעניקים תרומה נרחבת משלהם כדי לאפשר את קיום זבחי הפסח. שמו של השר הראשון, וכונניהו, מופיע במסורת הכתיב עם האות וי"ו מיותרת, אך נקרא וְכָנַנְיָהוּ [מנחת שי].
השרים הֵרִימוּ, כלומר הרימו תרומה לשאר הלויים, שכללה שני סוגי בהמות: חמשת אלפים ראשי צאן שניתנו לַפְּסָחִים עבור קורבנות הפסח עצמם, וחמש מאות ראשי וּבָקָר שנועדו לשמש כזבחים הנלווים לקורבן [ביאור שטיינזלץ].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
