במהלך המערכה הצבאית, המלך יאשיהו נפגע מחצי האויב ונאלץ לבקש לסגת. הפרשנים תמימי דעים כי המילים וַיֹּרוּ הַיֹּרִים מתארות את קלעי האויב, רובי הקשת, אשר ירו חצים לעבר המלך.
בעקבות הפגיעה, המלך פונה לעבדיו ומבקש הַעֲבִירוּנִי. משמעות בקשה זו משלבת שני היבטים: הראשון הוא הצורך הדחוף להוציא אותו מתוך שדה הקרב [ביאור שטיינזלץ], והשני הוא להעביר אותו מן המרכבה שבה שהה באותה עת, שכן בעקבות הפגיעה היה לו קשה מאוד להמשיך ולרכוב בה [מצודת דוד].
הנימוק שנותן המלך לבקשתו הוא כִּי הָחֳלֵיתִי מְאֹד, כלומר הוא מעיד על עצמו כי נפצע קשות ונעשה חולה מאוד כתוצאה מאותה פגיעה.