דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק י״א

הכנת קורבן הפסח דרשה חלוקת תפקידים ברורה ומוגדרת בין הכהנים ללויים. וַיִּשְׁחֲטוּ, הלויים הם שביצעו את השחיטה, שכן פעולה זו כשרה גם כאשר היא נעשית על ידי זרים שאינם כהנים [מצודת דוד]. לאחר מכן, מִיָּדָם, הכהנים קיבלו את הדם מידי הלויים השוחטים כדי לזרוק אותו. רוב הפרשנים מסבירים כי הכהנים קיבלו את הדם לתוך הכלים שלהם ישירות מידי השוחטים, אך יש המוסיפים כי הכהנים הניחו מראש את מזרקי הדם בידי הלויים, כדי שהדם יהיה מוכן מיד לזריקה [מצודת דוד]. לבסוף, מַפְשִׁיטִים, הלויים הופקדו על הסרת העורות מעל הבהמות. מתוך כך עולה תמונה של חלוקת עבודה שלמה: הלויים הופקדו על השחיטה וההפשטה, ואילו הכהנים היו אחראים על קבלת הדם וזריקתו [מלבי"ם].