וְשָׂרָ֞יו לִנְדָבָ֥ה לָעָ֛ם לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם הֵרִ֑ימוּ חִלְקִיָּ֨ה וּזְכַרְיָ֜הוּ וִיחִיאֵ֗ל נְגִידֵי֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים לַכֹּהֲנִ֞ים נָתְנ֣וּ לַפְּסָחִ֗ים אַלְפַּ֙יִם֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵא֔וֹת וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
שרי המלך הצטרפו למאמץ והעניקו תרומת נדבה משלהם. אף שהפסוק מציין שהתרומה ניתנה לָעָם, הכוונה המדויקת מפורשת מיד לאחר מכן: השרים הרימו את תרומתם במיוחד עבור הכהנים והלויים [מצודת דוד].
השרים המוזכרים בשמותיהם, חִלְקִיָּה וּזְכַרְיָהוּ וִיחִיאֵל, היו נְגִידֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, כלומר הפקידים הממונים על ניהול בית ה'. שרים אלו נָתְנוּ לַפְּסָחִים אַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ מֵאוֹת צאן עבור קורבנות הפסח של הכהנים, ובנוסף תרמו וּבָקָר שְׁלֹשׁ מֵאוֹת [ביאור שטיינזלץ].
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיוהתחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.
