המלך יאשיהו לקח אחריות אישית וכלכלית כדי להבטיח את קיום הפסח בהיקף המוני. וַיָּרֶם, המלך הפריש והקדיש כתרומה מיוחדת בהמות שניתנו לְכָל הַנִּמְצָא, כלומר לכל בני ישראל שנכחו בירושלים לשם החג, בעוד שהשרים דאגו לכוהנים וללוויים. עבור קרבן הפסח עצמו הקציב המלך שְׁלֹשִׁים אֶלֶף בהמות צאן, נתון הכולל יחד כְּבָשִׂים ואת בְנֵי הָעִזִּים. בנוסף הפריש בָקָר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שנועדו לקרבנות השלמים המלווים את החג. כל השפע הזה סופק ישירות מֵרְכוּשׁ הַמֶּלֶךְ, מתוך נכסיו הפרטיים של יאשיהו.
דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק ז׳
וַיָּ֣רֶם יֹאשִׁיָּ֣הוּ לִבְנֵ֪י הָעָ֟ם צֹ֞אן כְּבָשִׂ֣ים וּבְנֵי־עִזִּים֮ הַכֹּ֣ל לַפְּסָחִים֒ לְכׇל־הַנִּמְצָ֗א לְמִסְפַּר֙ שְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וּבָקָ֖ר שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים אֵ֖לֶּה מֵרְכ֥וּשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.