בני ישראל שהתקבצו יחד ונכחו באותה עת בירושלים, הם הנמצאים, חגגו את קורבן הפסח במועדו. לאחר מכן הם המשיכו לחגוג ואת חג המצות לאורך שבעה ימים. ציון חג זה לא כלל רק את עצם החגיגה, אלא התייחס להקרבת הקורבנות הייעודיים של המועד. במהלך ימי החג הביאו העולים לרגל את הקורבנות הקבועים המוקרבים בכל יום, וכן עולות ראייה ושלמי חגיגה.
דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק י״ז
וַיַּעֲשׂ֨וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֧ל הַֽנִּמְצְאִ֛ים אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְאֶת־חַ֥ג הַמַּצּ֖וֹת שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.