דברי הימים ב, פרק ל״ה, פסוק כ״ב

יאשיהו סירב לסגת מן העימות מול מלך מצרים, וְלֹא הֵסֵב יֹאשִׁיָּהוּ פָנָיו מִמֶּנּוּ. לקראת הקרב הוא הִתְחַפֵּשׂ, כלומר פשט את בגדיו ולבש שריון כדי שלא יזהו אותו, או לחלופין, מילה זו מבטאת את חשדו כי מלך מצרים רק מסווה את כוונתו האמיתית לכבוש את ארצו. המלך התעלם מהאזהרות, וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים, שכן סירב להאמין לנביאי ישראל שאישרו כי מסעו של נכו תואם את רצון ה', או שדחה את טענת מלך מצרים כי הוא עצמו פועל מכוח ציווי נבואי. בעקבות החלטה זו נהרג יאשיהו בקרב בבקעת מגידו, אך ה' תבע את נקמתו מאוחר יותר כאשר מלך בבל הכה את צבא מצרים.