דברי הימים ב, פרק ד׳, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לחשוב איך מקשטים ארמון ענק ומפואר? כששלמה המלך בנה את בית המקדש, הוא רצה להוסיף לו הרבה יופי והדר. לכן, הוא הכין עשר מנורות זהב חדשות שהקיפו את המנורה המקורית מימי משה רבנו. המילה כְּמִשְׁפָּטָם מספרת לנו שהמנורות החדשות לא נראו סתם כך, אלא נוצרו בדיוק באותה צורה ועם כל העיטורים המיוחדים של המנורה המקורית. אולי תשאלו את עצמכם איפה בדיוק הניחו כל כך הרבה מנורות? המילים חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול מסבירות את המיקום שלהן. כל המנורות עמדו יחד בצד הדרומי של האולם. המנורה המקורית של משה עמדה באמצע, וסביבה הציבו את המנורות של שלמה, חמש מצד ימין שלה וחמש מצד שמאל שלה. הן עמדו שם כולן יחד כדי לתת למקדש מראה מרשים, יפה ומכובד במיוחד.