תארו לעצמכם שאתם צריכים להעמיד בריכת נחושת ענקית וכבדה. איך הייתם מניחים אותה כך שתעמוד יציב? בבית המקדש, הבריכה הגדולה שנקראת "הים" נשענה על בסיס מיוחד עשוי משנים עשר שוורים מנחושת. השוורים סודרו כך שהיו שלושה שוורים לכל כיוון, ומכך אנחנו מבינים שהתחתית של הים הייתה מרובעת.
המילה פֹנִים מספרת לנו שהפנים של השוורים הסתכלו כלפי חוץ אל ארבעת הכיוונים: צָפוֹנָה, יָמָּה שהוא כיוון מערב, נֶגְבָּה שהוא כיוון דרום, ומִזְרָחָה. כדי להדגיש ולהבהיר את המבנה, כתוב וְהַיָּם עֲלֵיהֶם מִלְמָעְלָה, כלומר, הבריכה העצומה ממש הונחה על הגב שלהם.
ומה לגבי החלק האחורי של השוורים? המילים וְכָל אֲחֹרֵיהֶם בָּיְתָה מסבירות שהאחוריים שלהם פנו פנימה, אל מתחת לים, כך שמי שעמד בחוץ לא יכול היה לראות אותם. בעצם, החלק האחורי של שוורי הצפון פנה בדיוק מול החלק האחורי של שוורי הדרום, וכך גם בשוורי המזרח והמערב.