הפסוק מפרט את מרכיבי המנורה ואת רמת הזיקוק הגבוהה של הזהב שממנו נעשו.
הפרח מתאר את העיטורים שנעשו במנורה כדוגמת פרחי אילן [מצודת ציון], או את קבוצת הפרחים כולה [מצודת דוד]. פירוש ייחודי קושר מילה זו לפרח המסוים שצווה משה רבנו להוסיף בפרשת בהעלותך, פרט שלא הוזכר בציווי המקורי בפרשת תרומה [רש"י].
המלקחים הם הצבתות ששימשו לעבודת התחזוקה של המנורה, ונועדו לאחוז בפתילה, למשוך אותה, להגביהה מתוך השמן ולהושיבה במקומה המדויק בנר [רש"י, מצודת ציון].
הביטוי מכלות זהב בא לתאר את איכות החומר. המילה "מכלות" נגזרת מהשורש כ.ל.ל ומבטאת שלמות מוחלטת [מצודת ציון, רלב"ג]. הגישה המרכזית בקרב הפרשנים היא שהכוונה לזהב מזוקק וצרוף לחלוטין, כליל השלמות וללא כל תערובת של פסולת או סיגים. עם זאת, יש המפרשים את המילה במשמעות של "כלי זהב", כלומר שכל כלי המנורה ללא יוצא מן הכלל היו עשויים זהב [רד"ק].
כדי להגיע לרמת הזיקוק העליונה הנדרשת ליצירת זהב טהור זה, המלך שלמה השתמש בכמות עצומה של חומר גלם. עבור כל מנורה מתוך עשר המנורות שעשה, הוא לקח אלף כיכרות זהב והכניסן שוב ושוב לכור ההיתוך, עד שהזהב הזדקק לחלוטין והצטמצם לכדי כיכר זהב טהורה אחת בלבד [רש"י, רד"ק].