חשבתם פעם כמה מאמץ צריך להשקיע כדי ליצור את הדבר המושלם והנקי ביותר בעולם? כששלמה המלך הכין את המנורות לבית המקדש, הוא דאג שכל פרט בהן יהיה יפהפה וטהור. על המנורות היו קישוטים עדינים, כמו הפרח, שהיה עיטור מיוחד בצורה של פרחי עץ אמיתיים. כדי לטפל במנורות ולשמור על האור שלהן, השתמשו בכלים שנקראים והמלקחים. אלו היו מעין צבתות שעזרו לכוון את הפתילה, למשוך אותה מהשמן ולהושיב אותה בדיוק במקום הנכון כדי שתדלוק היטב.
החומר שממנו עשו את המנורות והכלים נקרא מכלות זהב. המילה הזו מזכירה את המילה שלמות, והיא מתארת זהב נקי לחלוטין, שאין בו אפילו טיפה של לכלוך או חומר אחר. כדי להצליח לייצר זהב כל כך טהור ומושלם, שלמה המלך עשה דבר מדהים. עבור כל מנורה הוא לקח כמות אדירה של אלף כיכרות זהב, והמיס אותן שוב ושוב בתוך תנור לוהט. בכל פעם שהזהב נמס, הפסולת יצאה ממנו, עד שבסוף נשארה רק כיכר אחת בודדת של זהב טהור ונוצץ מאין כמוהו.