נסו לדמיין שאתם אומנים שמכינים בריכת נחושת ענקית ומרשימה עבור בית המקדש של שלמה המלך. איך הייתם מקשטים אותה? בתחתית הבריכה, שנקראה "הים", היו קישוטים מיוחדים מאוד. המילים וּדְמוּת בְּקָרִים תַּחַת לוֹ מספרות לנו על הקישוטים האלה. אלו היו בליטות עגולות ויפות שעוצבו בצורה של ראשי בקר.
החלק התחתון של הבריכה לא היה עגול אלא מרובע, והמילים עֶשֶׂר בָּאַמָּה מַקִּיפִים אֶת הַיָּם סָבִיב מתארות את המידה של הריבוע הזה. כל צלע של החלק המרובע בתחתית הייתה באורך של עשר אמות, ושם בדיוק הקיפו צורות הבקר את הבריכה. הקישוטים סודרו בצורה יפה של שְׁנַיִם טוּרִים הַבָּקָר, כלומר שתי שורות של ראשי בקר שהקיפו את הבריכה, שורה אחת מעל השנייה.
ואיך חיברו את כל היופי הזה? המילים יְצוּקִים בְּמֻצַקְתּוֹ מגלות לנו שהקישוטים לא נוצרו בנפרד ואז הודבקו או חוברו במסמרים. האומנים יצקו את הנחושת כך שהבריכה והקישוטים שלה נוצרו יחד כיחידה אחת שלמה וחזקה.