דברי הימים ב, פרק ד׳, פסוק ב׳

II Chronicles 4:2Sefaria

וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַיָּ֖ם מוּצָ֑ק עֶ֣שֶׂר בָּ֠אַמָּ֠ה מִשְּׂפָת֨וֹ אֶל־שְׂפָת֜וֹ עָג֣וֹל ׀ סָבִ֗יב וְחָמֵ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ קוֹמָת֔וֹ וְקָו֙ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּאַמָּ֔ה יָסֹ֥ב אֹת֖וֹ סָבִֽיב׃

תארו לעצמכם את הגיגית הכי גדולה שראיתם בחיים שלכם, ועכשיו תחשבו על משהו גדול אפילו יותר. שלמה המלך הכין עבור בית המקדש כלי עצום שנועד להחזיק כמות אדירה של מים. בגלל הגודל המרשים שלו, קראו לכלי הזה הים. איך בכלל יצרו דבר כזה? הפסוק מתאר שהכלי היה מוצק, כלומר לא לקחו פטיש ודפקו על החומר כדי לעצב אותו, אלא שפכו מתכת לתוך תבנית יציקה ענקית וכך הוא נוצר בשלמותו. המידות שלו היו מיוחדות מאוד: הרוחב שלו, עשר באמה משפתו אל שפתו, אומר שמקצה אחד לקצה השני המרחק היה עשר אמות. הכלי היה עגול לגמרי סביב, והעומק שלו, שנקרא בפסוק קומתו, היה חמש אמות. כדי למדוד את ההיקף של הכלי מבחוץ, השתמשו בחבל מדידה שנקרא קו. המדידה הראתה כי וקו שלשים באמה יסב אתו, כלומר ההיקף שלו היה שלושים אמות. מהמידות האלה המפרשים לומדים חוק חשוב בחשבון: בכל צורה של מעגל, אם ההיקף הוא פי שלושה, הרוחב יהיה בדיוק שליש. לכן, אם ההיקף הוא שלושים, הרוחב הוא עשר.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.