לאחר משבר ותבוסה לאומית, עולה בקשת רחמים מתוך תקווה לשיקום ולכך שה' ישמע את תחינת העם מן השמים ויסלח לחטאם. במוקד התפילה עומדת הבקשה וַהֲשֵׁיבוֹתָם, המתפרשת כתקווה לחזרה בטוחה הביתה. משמעות אחת היא בקשה להשבת שבויים בפועל, כך שגם אם האויבים ייקחו את העם בשבי לארץ זרה, ה' יחזיר את הגולים אל אדמתם. לעומת זאת, ניתן להבין את הבקשה כהגנה עתידית, לפיה כאשר העם ייצא שוב למלחמה הוא כבר לא ינחל תבוסה ויילקח בשבי, אלא הלוחמים ישובו אל ארצם בשלום ובהצלחה.
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק כ״ה
וְאַתָּה֙ תִּשְׁמַ֣ע מִן־הַשָּׁמַ֔יִם וְסָ֣לַחְתָּ֔ לְחַטַּ֖את עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וַהֲשֵֽׁיבוֹתָם֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לָהֶ֖ם וְלַאֲבֹתֵיהֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.