דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק כ״ב

כאשר מתרחש סכסוך ממוני, אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְרֵעֵהוּ, הדין מחייב לעיתים את אחד הצדדים לקבל על עצמו התחייבות משפטית לשבועה חמורה הכוללת קללה, תהליך הנקרא וְנָשָׁא בוֹ אָלָה. במסגרת בירור האמת, האדם המחויב בשבועה מגיע אל המקדש כדי להישבע לפני המזבח, ויש המפרשים כי הנפגע הוא שבא לקלל את הפוגע או להתפלל על העוול, וזהו וּבָא אָלָה לִפְנֵי מִזְבַּחֲךָ. במעמד זה ה' שופט את שני הצדדים, כך שאם הנתבע נשבע לשקר הוא ייענש, אך אם התובע אילץ את חברו להישבע שבועת חינם ללא עילה מוצדקת, התובע המשביע נחשב בעצמו לרשע.