תהליך התשובה בגלות מתחיל בהתבוננות פנימית עמוקה. המילים וְהֵשִׁיבוּ אֶל לְבָבָם מתארות מצב שבו הגולים יתנו את דעתם וישיבו ללבם השואל [ביאור שטיינזלץ], כאשר הפועל וְהֵשִׁיבוּ נגזר מלשון חזרה והשבה [מצודת ציון]. התעוררות זו תתרחש בתוך המציאות הקשה של הארץ אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם ובְּאֶרֶץ שִׁבְיָם, ביטויים המבטאים את מצב השביה [מצודת ציון]. מתוך אותה ארץ גלות, העם ישוב ויתחנן אל ה׳, ויכיר בחטאיו בווידוי המפורש: "חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ" [ביאור שטיינזלץ].
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ל״ז
וְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־לְבָבָ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שִׁבְיָם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ הֶעֱוִ֖ינוּ וְרָשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.