קרה לכם פעם שעשיתם טעות, ורק אחרי שעבר קצת זמן, כשישבתם בשקט עם עצמכם, פתאום הבנתם מה עשיתם לא בסדר? זה בדיוק התהליך שעובר על עם ישראל כשהם רחוקים מהבית שלהם. הם נמצאים במציאות קשה בארץ זרה, מקום שנקרא אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ שָׁם או בְּאֶרֶץ שִׁבְיָם, כלומר מקום שבו הם נמצאים בשבי. דווקא מתוך הקושי הזה בארץ הגלות, מתחיל שינוי. המילים וְהֵשִׁיבוּ אֶל לְבָבָם מתארות מצב שבו האנשים מתחילים לחשוב לעומק. הם עוצרים, שמים לב למעשים שלהם ומחזירים את המחשבות אל הלב כדי לבדוק את עצמם. אחרי ההתבוננות הפנימית הזו, הם פונים אל ה׳ ומתחננים אליו. הם מכירים בטעויות שלהם ומתוודים עליהן בפירוש במילים חָטָאנוּ הֶעֱוִינוּ וְרָשָׁעְנוּ, כדי לומר שהם מבינים את המעשים הלא טובים שעשו ורוצים לתקן.
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ל״ז
וְהֵשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־לְבָבָ֔ם בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבּוּ־שָׁ֑ם וְשָׁ֣בוּ ׀ וְהִֽתְחַנְּנ֣וּ אֵלֶ֗יךָ בְּאֶ֤רֶץ שִׁבְיָם֙ לֵאמֹ֔ר חָטָ֥אנוּ הֶעֱוִ֖ינוּ וְרָשָֽׁעְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.