תפילתו של שלמה מדגישה את ייחודו של ה' ואת נאמנותו המוחלטת להבטחותיו. ההכרזה אֵין כָּמוֹךָ אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ קשורה באופן ישיר לכך שה' שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד. קשר זה בין שמים לארץ מתבטא בכך שה' גוזר מן השמים להעניק טוב לאוהביו, והוא שומר וגונז את הברית והחסד כדי לקיים את הבטחתו למטה בארץ [רש"י].
שמירת הברית משמעותה הקפדה על מתן הגמול הטוב שהובטח לאלו שכרתו ברית עם ה' [מצודת דוד]. גמול זה מיועד לעבדי ה' הַהֹלְכִים לְפָנֶיךָ, ביטוי המכוון בראש ובראשונה לדרכו של דוד המלך, שעבורו שמר ה' את הבטחתו הנאמנה [רש"י].
באשר לקריאה המדויקת של הפסוק, יש לציין כי במילה וְהַחֶסֶד מסומנת האות וי"ו בגעיה (מתג) במסורות הדיוק של ספרי ספרד, בהתאם לכתבי היד של בן אשר [מנחת שי].