כאשר לוחמים יוצאים למערכה צבאית הרחק מהמקדש, הם אינם עושים זאת על דעת עצמם אלא בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵם, כלומר רק לאחר ששאלו בה' וקיבלו את הכוונתו. מכיוון שהם רחוקים ואינם יכולים לבוא ולהתפלל במקום פיזית, הם מתפללים דֶּרֶךְ הָעִיר. הלוחמים מפנים את פניהם לכיוון ירושלים ובית המקדש, ומכוונים את ליבם כך שתפילתם תעלה השמימה דרך העיר הנבחרת והבית שנבנה לשם ה'.
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ל״ד
כִּֽי־יֵצֵ֨א עַמְּךָ֤ לַמִּלְחָמָה֙ עַל־אֹ֣יְבָ֔יו בַּדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁלָחֵ֑ם וְהִתְפַּֽלְל֣וּ אֵלֶ֗יךָ דֶּ֣רֶךְ הָעִ֤יר הַזֹּאת֙ אֲשֶׁ֣ר בָּחַ֣רְתָּ בָּ֔הּ וְהַבַּ֖יִת אֲשֶׁר־בָּנִ֥יתִי לִשְׁמֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.