שלמה המלך נושא ברכת הודיה לה׳ על כך שההבטחה שניתנה לאביו הגיעה לידי התגשמות. ההבטחה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּפִיו הייתה אֵת דוד, כלומר הדיבור האלוהי היה עמו, ולפיו ה׳ ייתן לו בן שעתיד לבנות עבורו בית. כעת ה׳ מִלֵּא וקיים את דברו הטוב במלואו, והדבר יצא לפועל וּבְיָדָיו, כלומר בכוחו ובשלטונו של ה׳.
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ד׳
וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר֙ דִּבֶּ֣ר בְּפִ֔יו אֵ֖ת דָּוִ֣יד אָבִ֑י וּבְיָדָ֥יו מִלֵּ֖א לֵאמֹֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.