לאחר שפנה אל ה' אל מול הקודש, משנה שלמה את תנוחתו, ועל כן וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו אל הקהל כדי לברך אותם. אף שנאמר כי וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, תוכן הברכה אינו מופיע מיד אלא מפורט רק בהמשך הדברים. בשעת הברכה וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד ומקשיב למלך, לא רק כביטוי של הקשבה אלא משום שהלכות המקדש אוסרות לשבת בעזרה, זכות השמורה למלכי בית דוד בלבד.
דברי הימים ב, פרק ו׳, פסוק ג׳
וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כׇּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכׇל־קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עוֹמֵֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.