תארו לעצמכם שאתם עומדים בתוך קהל עצום, מחכים בהתרגשות לשמוע נאום של המלך. שלמה המלך בדיוק סיים לפנות אל ה' כשהוא מסתכל לכיוון אזור הקודש שבבית המקדש. עכשיו, המילים וַיַּסֵּב הַמֶּלֶךְ אֶת־פָּנָיו מספרות לנו שהוא מסובב את פניו אל מול כל האנשים כדי לברך אותם.
התנ"ך מספר לנו שהוא מברך את העם, וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל־קְהַל יִשְׂרָאֵל, אבל מה בדיוק הוא אמר? המילים המדויקות של הברכה לא מופיעות מיד, אלא יופיעו רק בהמשך.
בזמן שהמלך מדבר, וְכָל־קְהַל יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד ומקשיב. למה כולם עומדים? לא רק כדי להקשיב יפה, אלא בגלל כלל חשוב מאוד בבית המקדש: אסור לאף אדם לשבת בעזרה, שהיא חצר המקדש. הזכות המיוחדת לשבת שם ניתנה אך ורק למלכים שמגיעים ממשפחת דוד המלך.