שלמה המלך השתמש בעצים נדירים שהובאו ממרחקים כדי לפאר את ירושלים וליצור פריטים ייחודיים. השימוש המרכזי בהם היה לבניית מְסִלּוֹת, שהן נתיב עלייה או מדרגות שחיברו לְבֵית־ה' וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ, ויש המפרשים שהכוונה היא למעקות תמיכה לעולים או לעמודי תמך חזקים לתקרות. בנוסף, הוכנו מהעצים כלי נגינה לַשָּׁרִים, בין אם מדובר בלויים ששרו במקדש ובין אם במשוררים שהנעימו את זמנו של המלך. עצים, מבנים וכלי נגינה ברוב פאר שכזה היו חסרי תקדים בארץ יהודה, ועל כך נאמר וְלֹא־נִרְאוּ כָהֵם לְפָנִים.
דברי הימים ב, פרק ט׳, פסוק י״א
וַיַּ֣עַשׂ הַ֠מֶּ֠לֶךְ אֶת־עֲצֵ֨י הָאַלְגּוּמִּ֜ים מְסִלּ֤וֹת לְבֵית־יְהֹוָה֙ וּלְבֵ֣ית הַמֶּ֔לֶךְ וְכִנֹּר֥וֹת וּנְבָלִ֖ים לַשָּׁרִ֑ים וְלֹא־נִרְא֥וּ כָהֵ֛ם לְפָנִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ יְהוּדָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.