בסיום מסעה של מלכת שבא להבעת הערכה ולשמיעת דברי חכמה, המלך שלמה מעניק לה אֶת כָּל חֶפְצָהּ אֲשֶׁר שָׁאָלָה. מענה זה כולל הן חפצים יקרים שראתה בארמונו וביקשה לעצמה, והן תשובות לחידותיה במישור הרוחני. הענקה זו באה מִלְּבַד אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶל הַמֶּלֶךְ, כחלק מחילופי מתנות רשמיים שבהם נתן לה שלמה דברים המצויים בארץ ישראל כנגד מנחתה, כאשר עצם הסכמתו של מלך כה חשוב לקבל את המנחה נחשבת כנתינה בפני עצמה שנועדה לחלוק כבוד למלכות יהודה. לבסוף וַתַּהֲפֹךְ, כלומר הפנתה את פניה לאחור לקראת הליכה, ושבה לארצה עם עבדיה.
דברי הימים ב, פרק ט׳, פסוק י״ב
וְהַמֶּ֨לֶךְ שְׁלֹמֹ֜ה נָתַ֣ן לְמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א אֶת־כׇּל־חֶפְצָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁאָ֔לָה מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־הֵבִ֣יאָה אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַֽתַּהֲפֹ֛ךְ וַתֵּ֥לֶךְ לְאַרְצָ֖הּ הִ֥יא וַעֲבָדֶֽיהָ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.