חשבתם פעם איך בונים מבנה ענק ומפואר בלי להתבלבל באף פרט? אחרי שדוד המלך הודיע לכל עם ישראל על בניית בית המקדש, הוא קורא לבנו שלמה לשיחה אישית ופרטית. דוד לא מעביר לו תוכנית בנייה שהוא המציא בעצמו, אלא תוכנית מדויקת שקיבל מה' דרך הנביאים.
כאשר דוד מעביר לשלמה את התוכנית, המילה וַיִּתֵּן מלמדת אותנו שהוא לא רק מוסר לו את התוכניות ביד, אלא ממש מדריך ומלמד אותו כיצד לבנות. הוא מוסר לו את התַּבְנִית, כלומר את הצורה המדויקת של המבנה ומידות האורך, הרוחב והגובה שלו.
התוכנית מפרטת את כל חלקי המקדש צעד אחר צעד: היא מתחילה בהָאוּלָם, שהוא החלל והעמודים שניצבים בחזית. סביב האולם ובתוכו ממוקמים בָּתָּיו, שהם החדרים השונים שנבנו בצדדים. במקדש היו גם גַנְזַכָּיו, שהם בתי האוצרות המיוחדים שבהם שומרים ומחביאים את החפצים הקדושים. בגלל שהמבנה היה כל כך גבוה, נבנו בו גם עֲלִיֹּתָיו, שהן קומות ועליות רבות. כשנכנסים עמוק יותר מגיעים אל חֲדָרָיו הַפְּנִימִים, שהם ההיכל המרכזי והחדרים שסביבו. לבסוף, התוכנית מגיעה אל הלב של המקדש, וּבֵית הַכַּפֹּרֶת, שהוא קודש הקודשים, המקום הקדוש ביותר שבו מונחת הכפורת.