ה' מציג למלך את הפער בין החסד שעשה עמו לבין התנהגותו בפועל. בעבר היה המלך אדם פשוט מן השורה, אך ה' אומר לו הֲרִימֹתִיךָ מִן־הֶעָפָר, כלומר הרים והפריש אותו ממעמדו הנמוך ומינה אותו להיות נָגִיד, שליט על העם. למרות הטובה הגדולה הזו, המלך בחר להפנות עורף ולחטוא. משום כך נאמר לו וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, שכן במקום להכיר טובה הוא חטא בעצמו והחטיא את עם ישראל כולו כדי להכעיס את ה'.
מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ב׳
יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִימֹתִ֙יךָ֙ מִן־הֶ֣עָפָ֔ר וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַתֵּ֣לֶךְ ׀ בְּדֶ֣רֶךְ יָרׇבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.