מלכים א, פרק ט״ז, פסוק כ״ט

מלכותו של אחאב על ישראל מתחילה בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מלך יהודה, מיד עם פטירת עמרי אביו. הוא קובע את עיר הבירה הרשמית של הממלכה בְּשֹׁמְרוֹן, ושם הוא מולך במשך עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, תקופה המורכבת גם מחלקי שנים שנמנו כשנים שלמות. תקופת שלטונו מהווה נקודת מפנה שלילית המאופיינת ברשעות שעלתה על כל קודמיו. בהשפעת אשתו איזבל החל אחאב לעבוד לבעל והוסיף חטאים חדשים, עד שאפילו עבירותיו הקלות ביותר השתוו בחומרתן לפשעיו הגדולים של ירבעם.