שלטונו של אחאב מהווה נקודת קיצון היסטורית של מרידה בה', מעבר לכל מה שהוכר בישראל עד לאותה עת. המילים ויעש אחאב מצביעות על כך שהוא לא הסתפק בפולחן הבעל, אלא הוסיף לעשות רע ונטע גם את האשרה, עץ שניטע במיוחד לשם עבודה זרה, עד שלא הותיר פולחן שלא עסק בו. מרידה זו, שבגללה הכעיס את ה' יותר מכל קודמיו, לא נבעה מחולשה אלא מהתרסה פומבית ומוצהרת. עומק הכפירה בא לידי ביטוי בכך שכתב על דלתות העיר שומרון כי הוא כופר באלוהי ישראל ואין לו חלק בו.
מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ל״ג
וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַעֲשׂ֗וֹת לְהַכְעִיס֙ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּל֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.