העברת השלטון ממנהיג צבאי חזק אל בנו פותחת פתח למרד, ונסיבות ההתנקשות במלך אלה ממחישות שילוב של תכנון פוליטי מדוקדק יחד עם השגחה עליונה. המהלך משקף עיקרון של מידה כנגד מידה: כשם שבעשא אביו של אלה רצח את נדב בן ירבעם בשעה שצבא ישראל צר על העיר הפלשתית גבתון, כך כעת מתבצעת ההתנקשות באלה בדיוק כאשר הצבא חונה שוב בגבתון [רלב"ג, אברבנאל].
היעדרותו של הצבא שיחקה לידיו של המתנקש. בניגוד למורדים קודמים שהסתמכו על אנשי צבא בשדה הקרב, שותפיו של זמרי היו אנשי העיר. לכן, הוא ניצל את ההזדמנות שבה הכוחות הלוחמים שהו בחזית, והמלך נותר מבודד וחסר הגנה בעיר הבירה [מלבי"ם].
המתנקש עצמו היה קצין בדרגה גבוהה. הפרשנים מסכימים כי משמעות התואר שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב היא שחיל המרכבות של המלך היה נתון תחת פיקודם של שני שרים, וזמרי היה המפקד של מחצית מכוח צבאי מרכזי זה.
חולשתו של המלך מודגשת במילים וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר. בזמן שצבאו נלחם, אלה נשאר בעיר הבירה תרצה ושתה יין עד שהגיע לשכרות מוחלטת. מצב זה של ערפול חושים מנע ממנו להישמר מפני הקושרים נגדו [מצודת דוד, רד"ק]. מעבר לכך, המראה של המלך כשהוא שיכור ומוטל על הרצפה עורר בזמרי בוז עמוק כלפיו; הוא ראה בו אדם שאינו ראוי לשלטון, ודבר זה דחף אותו לבצע את הרצח [אברבנאל].
מקום ההתנקשות מתואר במילים בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל־הַבַּיִת. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא ש"ארצא" הוא שמו של אדם, פקיד בכיר שהיה ממונה על ניהול בית המלך בתרצה. מנגד, מובאת דעה המבוססת על התרגום שלפיה מדובר בבית עבודה זרה שהיה ממוקם בתרצה [רד"ק]. זווית נוספת מפרשת את המילה "ארצא" כתיאור למצבו הפיזי והבזוי של המלך, שהיה שיכור ומושלך ארצה על האדמה [אברבנאל].