הפיכה שלטונית דרמטית וקצרת ימים מתרחשת בממלכת ישראל, ומציגה את אחת מתקופות המלוכה הקצרות ביותר בהיסטוריה.
בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וָשֶׁבַע שָׁנָה לְאָסָא עלה זמרי לשלטון מיד לאחר שהתנקש בחייו של אֵלָה [מצודת דוד]. מתוך תיאור הזמנים ניתן להסיק כי אלה לא השלים שנתיים מלאות למלכותו, שכן הוא החל למלוך בשנת העשרים ושש לאסא, ואילו זמרי תפס את השלטון כבר בשנת העשרים ושבע [ביאור שטיינזלץ].
זמרי מָלַךְ... שִׁבְעַת יָמִים בְּתִרְצָה, העיר שבה התרחש המרד [ביאור שטיינזלץ]. למרות שמלכותו נמשכה ימים ספורים בלבד, הוא הספיק ללכת בדרכי החטא של ירבעם ומת בחטאו. מיד לאחר מכן המליכו העם את עמרי שר הצבא, מה שהוביל בהמשך למאבק ממושך על כס המלוכה מול תבני בן גינת [רלב"ג].
בזמן ההפיכה בתרצה, וְהָעָם חֹנִים עַל גִּבְּתוֹן. רוב העם והצבא שהו הרחק מהבירה והיו נתונים במצור על העיר הפלשתית גבתון [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מערכה צבאית זו לא הייתה חדשה. הניסיון לכבוש את גבתון, שככל הנראה נחשבה לאיום ביטחוני ולאומי, החל עוד בימי נדב בן ירבעם. באותה תקופה צרו ישראל על העיר אך לא הצליחו ללכוד אותה, וכעת, בימי אלה, שבו הכוחות כדי לחדש את המצור [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].