מאבק השליטה על כיסא המלוכה מגיע להכרעה, כאשר מחנהו של עמרי גובר על מחנהו של תבני והפילוג בעם מסתיים. המילה אֶת בצירוף אֶת־הָעָם מתפרשת במשמעות של "מִן", כלומר, העם שנטה אחרי עמרי התחזק יותר מהעם שנטה אחרי תבני [רד"ק].
התחזקות זו של מחנה עמרי באה לידי ביטוי בניצחון צבאי והתגברות פיזית בתוך מלחמת האזרחים [ביאור שטיינזלץ], אך במקביל גם נבעה ממהלך פוליטי משמעותי: מעמדו של עמרי התחזק מאוד לאחר שאסא מלך יהודה השיא את בתו של עמרי ליהושפט בנו [רד"ק, חומת אנך].
באשר לאופן שבו וַיָּמָת תִּבְנִי, קיימות מספר גישות. אפשרות אחת היא שתבני מת מוות טבעי, מה שקטע את המחלוקת ואפשר לעמרי למלוך [רד"ק]. גישה אחרת מציעה כי תבני מצא את מותו כחלק מקרבות המלחמה בין הצדדים [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים קושרת את מותו להתעצמות הפוליטית של יריבו: ברגע שהעם הבחין בחשיבות וביוקרה שצבר עמרי בעקבות קשרי החיתון עם מלכות יהודה, הם קמו והרגו את תבני בעצמם, ובכך סללו את הדרך לשלטונו המוחלט של עמרי.