מותו של שליט גורם לעיתים קרובות להתפרצותם של מתחים פוליטיים סמויים, וכך התפצל העם לשני מחנות יריבים במאבק על כס המלוכה. המילה אָז מדגישה את התזמון המדויק של הפילוג; כל עוד זמרי היה בחיים, העם התאחד נגדו כדי למנוע ממנו לבסס את שלטונו, ואפילו אלו שלא חפצו בשלטונו של עמרי נמנעו מלפרוש. אולם מיד עם מותו של זמרי, התפרקה האחדות הזמנית והמחלוקת פרצה החוצה [מלבי"ם].
הצירוף הָעָם יִשְׂרָאֵל נכתב במבנה דקדוקי חסר ללא סמיכות, בדומה לביטוי "הארון הברית" [רד"ק]. העם התפלג לַחֵצִי, כלומר לשני חצאים מובחנים: חצי אחד תמך בעמרי, ואילו החצי השני, שהורכב מאזרחים שלא שהו במחנה הצבאי, הלך אחרי תבני בן גינת במטרה להמליך אותו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
מחלוקת זו בעם לא הסתיימה במהרה וארכה ארבעה חודשים [רד"ק]. המאבק הוכרע לבסוף רק עם מותו של תבני, בין אם מת מוות טבעי ובין אם נהרג, מה שאפשר לעמרי למלוך על העם כולו ללא מחלוקת [אברבנאל].