מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ב׳

I Kings 16:2Sefaria

יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר הֲרִימֹתִ֙יךָ֙ מִן־הֶ֣עָפָ֔ר וָאֶתֶּנְךָ֣ נָגִ֔יד עַ֖ל עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַתֵּ֣לֶךְ ׀ בְּדֶ֣רֶךְ יָרׇבְעָ֗ם וַֽתַּחֲטִא֙ אֶת־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַכְעִיסֵ֖נִי בְּחַטֹּאתָֽם׃

דברי התוכחה מציגים את הפער בין החסד שעשה ה׳ עם המלך לבין התנהגותו בפועל. ה׳ מזכיר למלך את תחילת דרכו ואומר לו הֲרִימֹתִיךָ, מילה המבטאת פעולה של הרמה והפרשה [מצודת ציון] מִן־הֶעָפָר, שכן בעבר היה אדם פשוט מן השורה. משם הועלה המלך ומונה להיות נָגִיד, כלומר שליט על העם. ואף על פי כן, למרות הטובה הגדולה שנעשתה עמו, הוא בחר להפנות עורף ולחטוא. על כך נאמר לו וַתֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ יָרָבְעָם, כלומר שבמקום להכיר טובה, הוא חטא בעצמו והחטיא את עם ישראל כולו כדי להכעיס את ה׳ [ביאור שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.