מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ד׳

I Kings 16:4Sefaria

הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃

העונש החמור הנגזר על משפחת בעשא מתבטא בביזיון מוחלט לאחר המוות. משמעות הקללה היא שאף אחד מבני ביתו לא יזכה לבוא אל קבר [רלב"ג]. נבואת הזעם מפרטת את גורלם האכזר בהתאם למקום שבו ימותו: הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, ואילו וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם. ההבחנה בין המקומות נובעת מכך שבשדות הפתוחים אין כלבים, ולכן שם הגופות ייאכלו על ידי עופות דורסים [ביאור שטיינזלץ].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.