מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ד׳

I Kings 16:4Sefaria

הַמֵּ֤ת לְבַעְשָׁא֙ בָּעִ֔יר יֹאכְל֖וּ הַכְּלָבִ֑ים וְהַמֵּ֥ת לוֹ֙ בַּשָּׂדֶ֔ה יֹאכְל֖וּ ע֥וֹף הַשָּׁמָֽיִם׃

שמתם לב כמה אנחנו משתדלים לכבד אנשים גם אחרי שהם מסיימים את חייהם בעולם? אנחנו דואגים לקבור אותם בצורה ראויה ומכובדת. אבל במקרה של משפחת בעשא, נגזר עליהם עונש קשה של חוסר כבוד מוחלט לאחר המוות. אף אחד מבני המשפחה לא יזכה להיקבר בקבר, אלא הם יישארו חשופים בחוץ.


הנבואה מתארת את העונש לפי המקום שבו הם ימותו: הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים, כלומר, מי שימות בתוך העיר יישאר בחוץ וגופתו תהיה למאכל לכלבי הרחוב. לעומת זאת, וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, מי שימות בשטח הפתוח יישאר חשוף לעופות הדורסים. מדוע יש הבדל בין העיר לשדה? הסיבה היא שבשדות הפתוחים אין כלבים שמסתובבים, ולכן שם עופות השמיים הם אלה שיגיעו אליהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.