עם קבלת הבשורה על כך שזמרי קשר קשר והרג את המלך, התעורר זעם על כך שעבד מורד באדוניו. לזמרי לא הייתה תשתית תמיכה, ולכן הוחלט למרוד בו ולמנות מלך חלופי [ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
הכתוב מציין כי הָעָם הַחֹנִים שמעו את הבשורה, והכוונה היא לאנשי הצבא ששהו במחנה [ביאור שטיינזלץ]. בהתאם לכך, כאשר הפסוק מתאר כי כׇֽל־יִ֠שְׂרָאֵ֠ל המליכו את עמרי, הפרשנים מסכימים כי אין הכוונה לכלל תושבי הממלכה, אלא אך ורק לאותם חיילים שנכחו באותו יום במחנה הצבאי [רד"ק, מצודת דוד].
החיילים, שלא חפצו בשלטונו של זמרי המורד, בחרו להמליך תחתיו את מפקדם, עמרי שר הצבא, מתוך תחושה שכך הם מבטאים את רצונו האמיתי של הצבא [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. יש הסבורים כי המלכה זו לא הייתה מוחלטת מתחילתה אלא הותנתה בתנאי: עמרי מונה למלך במטרה מפורשת שיילחם בזמרי וינקום את דמו של המלך הנרצח [אברבנאל].