יצא לכם פעם לראות מישהו שעושה משהו לא טוב, ובמקום להתבייש בזה הוא ממש מתגאה ומראה לכולם? כזה בדיוק היה המלך אחאב. תקופת השלטון שלו הייתה נקודת קיצון של מרידה בה' ועבודה זרה, יותר מכל מה שהכירו בעם ישראל עד אז. כשהטקסט אומר שהוא עשה את האשרה, הכוונה היא לעץ מיוחד שהוא נטע אך ורק כדי לעבוד אותו כעבודה זרה. המילים ויעש אחאב מלמדות אותנו שהוא החמיר את המעשים שלו. הוא לא הסתפק בעבודה הזרה שכבר הייתה קיימת, אלא הוסיף עוד ועוד רע, עד שלא השאיר שום סוג של אליל שהוא לא עבד. כדי להבין עד כמה המרידה שלו הייתה גדולה ופומבית, מסופר שאחאב לא חטא רק מתוך חולשה, אלא ממש יצא בהצהרה גלויה נגד ה'. הוא אפילו כתב על דלתות העיר שומרון: "אחאב כופר באלוהי ישראל, לא יהיה לו חלק באלוהי ישראל".
מלכים א, פרק ט״ז, פסוק ל״ג
וַיַּ֥עַשׂ אַחְאָ֖ב אֶת־הָאֲשֵׁרָ֑ה וַיּ֨וֹסֶף אַחְאָ֜ב לַעֲשׂ֗וֹת לְהַכְעִיס֙ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִכֹּל֙ מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ לְפָנָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.