קרה לכם פעם שהזהירו אתכם לא לעשות משהו, אבל מישהו בכל זאת החליט לנסות ולבדוק מה יקרה? בתקופה שבה שלט על ישראל מלך רשע בשם אחאב, אנשים רבים זלזלו באזהרות של הנביאים. אחאב עבד עבודה זרה, ובכל זאת לא קיבל עונש מיד. כשאנשים ראו זאת, הם התחילו לחשוב שאולי לא צריך לפחד מהאזהרות שבתורה.
באותו זמן חי אדם שהגיע מהעיר בית אל, ולכן הוא נקרא בֵּית הָאֱלִי. לאיש הזה קראו חיאל, והוא החליט לעשות מעשה נועז ולבנות מחדש את העיר יריחו, למרות הקללה העתיקה והחמורה של יהושע בן נון שאסרה לעשות זאת. חיאל עשה חשבון שגוי ואמר לעצמו שאם האזהרות של משה רבנו לא מתקיימות בימי אחאב, בטח שגם הקללה של יהושע, שהיה התלמיד של משה, לא תתקיים.
אבל חיאל טעה. הקללה התגשמה שלב אחר שלב. בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ, כלומר כבר בהתחלה, כשהוא הניח את היסודות של העיר, מת בנו הבכור אבירם. במקום להבין את האזהרה ולעצור, חיאל חשב שזה סתם מקרה עצוב והתעקש להמשיך לבנות. במהלך הבנייה מתו גם שאר בניו, עד שלבסוף, וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ, וכאשר הוא סיים את המלאכה והעמיד את הדלתות של העיר, מת בנו הקטן ביותר שגוב.
הכל קרה בדיוק כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, כדי להראות שה' מסכים עם החרם של יהושע ומקיים אותו. ולמרות שהמלך אחאב ראה את כל מה שקרה לחיאל ממש מול העיניים שלו, הלב שלו נשאר אטום. הוא לא למד לקח, לא פחד מה', והמשיך בדרך הרעה שלו.