תארו לעצמכם שמישהו אומר לכם שאין שום משמעות לכללים, כי גם כשעוברים עליהם לא קורה שום דבר. איך הייתם מגיבים? המלך אחאב חשב בדיוק כך. הוא ראה שבני ישראל עובדים עבודה זרה, ובכל זאת הגשם ממשיך לרדת כרגיל. לכן, הוא זלזל ואמר לנביא אליהו שה' כבר לא משגיח על העולם. אליהו, שנקרא הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד משום שהגיע מעיר בשם תושב והתיישב באזור הגלעד, לא היה יכול לשתוק. הוא רצה להוכיח למלך שה' רואה הכל.
אליהו קפץ מיד ונשבע חַי־ה', כדי להכריז שה' חי, קיים ומשגיח עלינו תמיד. הוא הוסיף את המילים אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו, כדי לתאר עד כמה הוא רגיל לעמוד לפני ה' בתפילה ובנבואה. כדי להראות לאחאב שהטבע נמצא לגמרי בידיים של ה', אליהו גזר שלא ירדו יותר טַל וּמָטָר. מטר הוא הגשם שיורד בעונה שלו, אבל טל יורד בכל יום. אליהו עצר את שניהם כדי שכולם יבינו שזו לא סתם עצירת גשמים טבעית, אלא מסר ברור מה'.
למרות זאת, אליהו השאיר פתח של תקווה. הוא אמר שהמים יחזרו כִּי אִם־לְפִי דְבָרִי, כלומר, רק מתי שאליהו בעצמו יודיע על כך. הוא עשה זאת מתוך תקווה שכאשר העם ירגיש את הקושי, הם יתחרטו ויחזרו אל ה', ואז הוא יוכל מיד להחזיר את הגשם ולדאוג להם.