רוח רעה מאת ה' שבה לבעת את שאול ומעוררת בו מחדש את היראה מפני דוד, עד כדי הפרת שבועתו שלא להמיתו. באירוע זה ניכר ניגוד חריף בין השניים: שאול יושב כאשר וַחֲנִיתוֹ בְּיָדוֹ מוכנה לפעולה, ולעומתו דוד עומד ומְנַגֵּן בְּיָד בכל כוחו כדי להפיק ניגון חזק שירגיע את המלך. בניגוד לניסיון הפגיעה הקודם שנועד להיראות כפגיעה בשוגג, הפעם כוונת שאול היא ישירה וגלויה. מכיוון שהחנית כבר נאחזה בידו של שאול בטרם החלה הנגינה, דוד הבחין באיום מראש ויכול היה להישמר.
שמואל א, פרק י״ט, פסוק ט׳
וַתְּהִי֩ ר֨וּחַ יְהֹוָ֤ה ׀ רָעָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וְהוּא֙ בְּבֵית֣וֹ יֹשֵׁ֔ב וַחֲנִית֖וֹ בְּיָד֑וֹ וְדָוִ֖ד מְנַגֵּ֥ן בְּיָֽד׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.