מתוך אהבה וחברות עמוקה, יהונתן מזהיר את דוד באופן מפורש כי מְבַקֵּשׁ שָׁאוּל אָבִי לַהֲמִיתֶךָ. הזכרת שמו של שאול נועדה להעמיד את דוד על חומרת הסכנה מפני כוחו של המלך, אך גם לנחם אותו שרק שאול לבדו מבקש את רעתו בעוד שהשרים אוהבים אותו. יהונתן מדגיש הִשָּׁמֶר נָא בַבֹּקֶר, שכן שאול תכנן ללכוד את דוד כשהוא פגיע במיטתו, או כאזהרה כללית לקראת יום המחרת. כדי להינצל, עליו לנקוט אמצעי זהירות כפולים: וְיָשַׁבְתָּ בַסֵּתֶר, כלומר לשהות במקום שאינו מוכר לאיש, וכן וְנַחְבֵּאתָ בתוך מחבוא פנימי באותו מקום כדי שאפילו עוברי אורח לא יבחינו בו.
שמואל א, פרק י״ט, פסוק ב׳
וַיַּגֵּ֤ד יְהֽוֹנָתָן֙ לְדָוִ֣ד לֵאמֹ֔ר מְבַקֵּ֛שׁ שָׁא֥וּל אָבִ֖י לַהֲמִיתֶ֑ךָ וְעַתָּה֙ הִשָּׁמֶר־נָ֣א בַבֹּ֔קֶר וְיָשַׁבְתָּ֥ בַסֵּ֖תֶר וְנַחְבֵּֽאתָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.